החלטה בתיק בר"ם 10827/03

          בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (השופט נ' הנדל), וכן על החלטה של בית המשפט הנ"ל בהליך אחר (השופט י' אלון).

          המבקש עמד בראש רשימה שהתמודדה בבחירות למועצת העיר באר-שבע, אשר אות הסימון שלה היה "ץ". רשימתו של המבקש לא עברה את אחוז החסימה, והמבקש הגיש מספר הליכים נפרדים לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים, ובהם טענות שונות בדבר ליקויים שארעו, לטענתו, במהלך הבחירות וספירת הקולות.

הבקשה שבפניי הוגשה ביחס לשתי החלטות שונות של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בשני הליכים נפרדים. ראשית יש לציין כי היה על המבקש להגיש שתי בקשות רשות ערעור נפרדות, ומטעם זה בלבד דין בקשתו להידחות. יחד עם זאת, דין הבקשה להידחות גם לגופה.

          באשר לפסק הדין שניתן בעמ"נ 21/03, נראה על פניו כי יש יסוד לקביעת בית המשפט קמא כי יש להפריד בין הליך העיון בפתקי ההצבעה ובין הליך הערעור, שכן הליך העיון נועד לשם ביסוס עילה בערעור הבחירות.  

יתרה מזאת, אפילו ניתן היה לכרוך את שני ההליכים - ערעור הבחירות ובקשת העיון - כאחד, יש להביא בחשבון כי ערעור על תוצאת הבחירות איננו מהלך שבשגרה, לכן קובע סעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן:החוק) תנאים ברורים להגשתו. על-פי האמור בסעיף זה, צריך היה המבקש להניח תשתית ראייתית לכאורית לכך שארע בבחירות ליקוי משמעותי, מאחד הסוגים המנויים בסעיף 72(א), וכי היה בליקוי זה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. המבקש לא השכיל להצביע על ליקוי כזה ובנסיבות הענין היתה בקשת העיון בגדר מסע דיג למציאת עילה. ואמנם, בית המשפט קבע כי התשתית הנדרשת לערעור  לא הונחה. בהיעדר עילה שיש בה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, בדין נדחה ערעורו של המבקש (ראו למשל: בר"ע 191/89 אבו חסן נ' פקיד הבחירות של המועצה המקומית ג'וליס, פ"ד מג(4) 121; רע"א 105/94 נאסר נ' באדר (לא פורסם)), ואין מקום ליתן רשות ערעור על פסק הדין.    

אין גם יסוד להיעתר לבקשת רשות הערעור ככל שהיא מתייחסת להחלטת בית המשפט המחוזי (השופט י' אלון), שניתנה במסגרת הליך אחר, שלא להתיר למבקש לעיין בפתקי ההצבעה. בית המשפט קמא דחה את הבקשה בהחלטה מפורטת ומנומקת, וטעמיו מקובלים עליי. סעיף 96א לחוק קובע כי רשות לעיון בפתקי ההצבעה תינתן רק כאשר למבקש טענות בדבר ליקויים אשר ארעו במהלך הבחירות, וכאשר היקף הליקוי הנטען עלול להשפיע על חלוקת המנדטים (בדומה לתנאים הנדרשים בסעיף 72 לחוק, כאמור לעיל). צדק בית המשפט קמא בקבעו כי המבקש לא הניח כל תשתית ראייתית לכאורית לקיומו של הליקוי הנטען על ידו, ואף לא לטענה שהליקוי עלול להשפיע על תוצאות הבחירות. משכך קבע בית המשפט קמא, אין מקום להתיר למבקש לעיין בפתקי ההצבעה בגדר הליך זה.  

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש ישלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 3,000 ש"ח.  

           ניתנה היום, ט"ו בכסלו, התשס"ד (10.12.2003).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: